איך למנוע התפוצצות של מחממי אינפרא-אדום בחדר האמבטיה
התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר אמבטיה זה בעצם כמו להילחם באדי המים. מים וחשמל לא יכולים לחיות יחד. אם הבידוד של המחמם נפגע אפילו לשנייה אחת, עלולה להתרחש תקלה חשמלית חמורה.
כשאנו בונים מחממים אלה, אנו מתמקדים בשני דברים עיקריים: למנוע חדירת מים פנימה, ולוודא שהבידוד יוכל לעמוד בחום.
איך למנוע אדי מים
אי אפשר פשוט לכסות את החוטים במכסה פלסטיקי – זו דרך לגרום לאסון.
אנו משתמשים במארזים עם דרגת IP גבוהה, כדי לשמור על החוטים יבשים. הבעיה העיקרית נמצאת בנקודה שבה החוטים נפגשים עם המנורה – זו הנקודה החלשה. כדי לפתור זאת, אנו משתמשים בחומרים דביקים או ברזינים אפוקסי. חומרים אלה מונעים את חדירת הלחות פנימה.
אם לא עושים זאת, עלולה להיווצר בעיה של “טפטוף” – כלומר, הלחות יוצרת מעין “גשר” שדרכו החשמל יכול לזרום למקומות שאסור לו להגיע אליהם. זה לא טוב.
חום, חוטים ובטיחות
העניין הוא שהמחממים האלה נהיים חמים מאוד.
הבידוד הרגיל של החוטים עלול להישבר עם הזמן תחת לחץ כזה. לכן אנו משתמשים בחומרים כמו PTFE או סיליקון בעל עמידות גבוהה לחום. חומרים אלה נשארים גמישים. חוט שנשבר בחדר עם אדי מים הוא לא רק בעיה טכנית – זו גם סכנת שריפה.
אנו תמיד מחברים את המארז החיצוני לקרקע. אם יש דליפה, אנו רוצים שה-GFCI יפעל מיד. עדיף שהחשמל ייקטע מאשר שהמחמם יהפוך למקור סכנה.
האיזון הנכון
יש עם זאת בעיה אחת: אם סוגרים את המארז יותר מדי כדי למנוע חדירת מים, החום נשאר בתוך המארז. זה עלול לגרום לפגיעה ברכיבים האלקטרוניים של המחמם.
זו בעיה שצריך לפתור. צריך דרגת IP גבוהה, אך גם צריך שהחום יוכל לצאת החוצה. אנו פותרים זאת באמצעות מארזים עם פתחי אוורור וחומרים שמונעים חדירת לחות. כך המחמם יכול לפעול בצורה תקינה, מבלי שהלחות תחדור פנימה.
זכרו: לא משנה כמה טוב הבידוד, אם אינכם משתמשים במפסק GFCI תקין, אתם פשוט מסכנים את עצמכם.