בואו נהיה כנים: לחימומי התקרה יש משימה קשה מאוד. הם נמצאים במקומות הגרועים ביותר – בדרך כלל במקומות מלאים באדי מים, לחות ולכלוך. אם תשימו שם חימום רגיל, הוא יפסיק לעבוד מהר מאוד.
לכן אנו בונים את המכשירים שלנו עם מערכות הגנה נגד ערפל ונגד טפטופי מים. אלו אינם רק “תוספות” או אביזרים יפים – אלו הם הדברים היחידים שמונעים מהרכיבים החשמליים להיהרס לפני זמנם.
המאבק נגד הלחות
הבעיה היא שכאשר החימום נדלק ונכבה בחדר לח, נוצרת ערפל על גבי צינור הקוורץ. כתוצאה מכך, החום לא מתפשט באופן אחיד. ולא רק זה – אם טיפת מים תפגע בצינור החם, הזכוכית עלולה להישבר עקב ההלם התרמי. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במעטפות אטומות ובציפויים מיוחדים. כך המים לא יגיעו לרכיבים החשמליים, והזכוכית תישאר שלמה.
מניעת חדירת מים
כאשר מים מגיעים למקומות שבהם הם לא אמורים להיות, זו הדרך המהירה ביותר לפגוע ברכיבים החשמליים. זו הסיבה העיקרית לקצרים במכשירים אלו. אנו משתמשים בחומרי אטימה איכותיים כדי למנוע מהמים להגיע לטרמינלים החשמליים או למחזירי החום. זה חשוב מאוד – כי אם המחזיר יתחיל להישחק, החום לא יתפשט כראוי. נאלצים להפעיל את המכשיר יותר זמן כדי לקבל את אותו רמת חום. זו בזבוז אנרגיה וגם קשה לתקן את זה.
הקושי האמיתי
יש כמובן חיסרון: כאשר אנו אוטמים את החימום כדי להגן עליו מפני טפטופי מים, אנו מאבדים קצת מאור האינפרא-אדום. ייתכן שההפרש בהפקת החום יהיה 3-5%. אבל בכנות? זה סיכון שאני מוכן לקחת בכל פעם. אני מעדיף לאבד קצת חום, מאשר לעלות על סולם ולהחליף את כל המכשיר כל שישה חודשים בגלל נזקי לחות.
פשוט ודאו שאתם משתמשים בכבלים בעלי דרגת IP מתאימה. שמרו על המעגל החשמלי יבש, וכך תהיו בטוחים.