ויתור על אוויר חם לטובת קרינת אינפרא-אדום בתהליכי עיבוד
בואו נדבר על הבעיות שקיימות בשימוש באוויר חם. הוא איטי מאוד. כשמשתמשים באוויר חם כדי להעביר את החום לשבב, למעשה יש צורך ב“מתווך” שלא עושה הרבה. בתהליכי עיבוד מורכבים, עיכוב זה הופך לבעיה קריטית – הוא יוצר צוואר בקבוק שמעכב את כל התהליך.
מצאנו דרך טובה יותר: להחליף את המאווררים במקורות קרינה באורך גל קצר – קרינת אינפרא-אדום.
הבעיות של המתנה
מערכות אוויר חם סובלות מ“אינרציה תרמית” גבוהה. צריך לחכות זמן רב עד שהתנור יגיע לטמפרטורה הנכונה, ואחר כך צריך לחכות שוב עד שהחום יחדור לחומר. זה מתסכל מאוד.
קרינת אינפרא-אדום שונה – היא נעה במהירות האור ופוגעת ישירות במטרה. זמן ההכנה יורד מדקות לשניות בלבד. כך ניתן להגדיל את קצב העיבוד באופן משמעותי, מבלי להקדיש יותר שטח למערכות האוורור.
חיסכון באנרגיה (ובשפיות)
מערכות אוויר חם גורמות לאובדן חום רב דרך חורים במערכת האוורור. זה בעצם בזבוז אנרגיה שנעלמת לחלל.
קרינת אינפרא-אדום מאפשרת להעביר את האנרגיה ישירות למקום הנכון. כך יש פחות לחץ על מערכת החשמל של המפעל.
בנוסף, השליטה במערכת טובה יותר – ניתן להפעיל/לכבות את מערכות החימום והקירור במהירות. אין יותר סיכוי לעלות על הטמפרטורה הרצויה – מה שעלול לפגוע בשבבים הרגישים.
החסרונות
זה לא קסם – קרינת אינפרא-אדום יכולה לחדור רק דרך קו הראייה. אם לחלקים יש צורות מוזרות או שקעים עמוקים, הקרינה עלולה שלא להגיע לאותם מקומות. יש צורך להשתמש במספר מקורות קרינה או במחזירי קרינה כדי שהאנרגיה תגיע לאותם מקומות.
עוד דבר: קרינת אינפרא-אדום חזקה מאוד. יש צורך לוודא שהחיישנים מותאמים לקרינה, ולא רק לטמפרטורת האוויר הסביבתית. אחרת, עלולים להינזק השבבים לפני שנדע שהאוויר עדיין קר.