כיצד למנוע הקיפאון של המראה בחדר האמבטיה
כולנו כבר חווינו את זה: יוצאים מהמקלחת החמה, רוצים להשתמש במראה כדי לגלח או לעשות איפור, אך רואים רק ערפל לבן. זה מעצבן מאוד.
הסיבה לכך פשוטה: אוויר חם ולח פוגע בזכוכית הקרה ונדבק אליה. כדי לפתור את בעיית זו, אנו משתמשים במנורות אינפרה-אדום בעלות גלים קצרים. במקום לחמם את כל החדר (מה שמייתר אנרגיה), מנורות אלו שולחות אנרגיה ישירות אל הזכוכית. כך המראה נשאר חם מספיק כך שהלחות לא יכולה להידבק אליו.
בחירת ההספק הנכון
אי אפשר פשוט לבחור כל מנורה ולקוות לטוב. חדר אמבטיה קטן שונה מחדר אמבטיה גדול עם מקלחת. אם יש לכם מראה קטן – פחות מ-60 סמ – בדרך כלל מספיקה מנורה בעלת הספק של 100–250 וואט. אך אם מדובר בחדר גדול שבו האדים נוצרים מהר, יהיה צורך במנורה בעלת הספק של 500 וואט או יותר.
הבעיה היא שאם ההספק נמוך מדי, הזכוכית לא תתחמם מספיק מהר, ועדיין תצטרכו לנגב את המראה במגבת. אך אם ההספק גבוה מדי, תבזבזו הרבה חשמל. יתרה מכך, אם החום מרוכז בנקודה אחת, הזכוכית עלולה להישבר.
התקנת המנורה
ברוב המקרים, צינורות הלוגן של קוורץ הם הפתרון הטוב ביותר, מכיוון שהם מחממים את הזכוכית במהירות. כנראה שאינכם רוצים שהמנורות יפעלו 24/7, לכן כדאי לחבר אותן לטימר או לחיישן לחות.
המיקום חשוב מאוד. יש להניח את המנורה במרכז מאחורי המראה, עם מעט מרווח. אם המנורה נוגעת בזכוכית, ייווצרו “נקודות חמות”. אם היא רחוקה מדי, האנרגיה של המנורה תפחת, והמראה יהיה ברור במרכז אך מעורפל בשוליים.
דבר אחרון לבדוק
מנורות בעלות הספק גבוה הן טובות, מכיוון שהן מסירות את הערפל מהר, אך הן צורכות הרבה חשמל. לפני שמתקינים מספר מנורות כאלו בחדר אמבטיה אחד, יש לבדוק את עומס החשמל במעגל. אינכם רוצים להיות אלו שגורמים לניתוק החשמל בכל בוקר, בדיוק כשאתם מתכוננים לעבודה.